+972508438438 [email protected]

״40 החוקים״ שכל בעל עסק חייב להכיר

נעבור למבחנים עצמם – כך נדע אם מדובר ביחסי עובד מעסיק

מבחן הפיקוח והשליטה:

האם מדובר במועסק שאתם מכוונים את הזמן שלו, את ההתנהגות שלו, אתם מפקחים עליו והוא נותן לכם לקבוע.

כלומר הוא מוותר על הרבה דברים חשובים למענכם.

ככל שהפיקוח והשליטה שלכם יותר גדולים מצד אחד, וככל שהוויתור של העובד יותר גדול מצד שני – כך בית הדין ייטה לקבוע כי מדובר בעובד.

מבחן ההשתלבות (מן הכיוון החיובי):

האם המועסק הוא חלק מהעסק, האם אתם דורשים שיגיע לעסק באופן קבוע וצפוי, האם אתם משלמים בזמן קבוע וצפוי, האם אתם יוצרים ציפייה אצל העובד לתשלום צפוי והוא מסתמך על כך.

האם הסכום שאתם משלמים כל חודש הוא סכום קבוע (זה מראה על משכורת ולא עבודה לפי תקופה או תוצר), האם העסק מתנהג אל נותן השירות כמו אל עובד דהיינו בודק משמעת (כמו כולם), דורש ציות לנהלים של העסק (פרילאנסר חיצוני פחות מוגבל), העסק דורש ממנו להיות זמין דהיינו האם באמת הפך לחלק מהפעילות הרגילה של העסק (עצמאי ברור שלעתים אינו זמין, כי הוא בעסק אחר ונותן שירות לעסק השני שלו במקום לשלך).

מבחן ההשתלבות (מן הכיוון השלילי):

האם יש למועסק עסק נוסף מעבר לעבודה אצלכם, כלומר אתם עוד לקוח נוסף, מבין לקוחותיו הרבים, דהיינו הוא לא משתלב בעסק שלכם אלא הפרילנסר מפתח את העסק שלו.

הוא מבקש ממכם לא להיות עובד קבוע, כי הוא מעדיף להוציא לכם חשבונית כמו לכל לקוח אחר שלו.

הוא לא חלק רגיל של העסק. אם הוא עוזב, העסק יכול להתמודד עם זה והוא יכול להתמודד. 

הקבלן שוכר את עובדיו ומרוויח את כספו גם ממקורות אחרים.

כלומר הוא לא השתלב לגמרי בפעילות הרגילה, הצפויה והשוטפת של העסק – כלומר אם יש לו אופציות אחרות ואין לו תלות בעסק שלכם, אז הוא לא השתלב.

מבחן הציוד:

האם אתם מעניקים/רוכשים עבורו את כל הציוד שלו (או אפילו רק חלק) או הוא רוכש לעצמו.

האם הוא מבקש ממכם ציוד באופן קבוע (או רק פעם אחת), האם הוא מבקש ואתם רוכשים עבורו: נייד, רכב, עטים, בגדים, ככל שנתתם יותר ציוד, ואם מדובר בציוד יקר שמחליפים פחות כך יכיר בו בית הדין כעובד ולא כנותן שירות עצמאי, כי קשה יהיה לאותו עובד לפתוח עסק משלו או להתחרות. ככל שיש לו את הציוד כבר אצלו ומשלו כך נראה בו קבלן.

ככל שהדברים שאצלו יותר שלכם ושל העסק הוא יותר עובד.

דהיינו אתה המרוויח מכך ואתה השולט והוא תלוי בך כי כשירצה לעזוב הוא צריך לעשות ויתור יותר גדול (כך שאם היחסים יסתיימו – אין לו יכולת להמשיך עם הציוד ולשרת אחרים) כך נטיית בית הדין לקבוע כי הוא עובד שלך תגדל.

כמובן אם הוא רוכש דברים קטנים וזולים זה עדיין לא קובע שהוא עצמאי, יש לזכור כי בודקים כל מקרה לגופו, ככל שיש לו יותר ציוד משלו, עובדים משלו מרפאה משלו וכו׳ – כך בית הדין יקבע כי מדובר בנותן שירות עצמאי ולא מדובר בעובד. 

אם המועסק מגיע כל יום לאותו שולחן והשולחן הוא אצלך, והציוד בו הוא משתמש שייך לכם, אז למרות שהוא מוציא לכם חשבונית כל חודש בתשיעי (כמו העובדים האחרים שלך) יהיה קשה לקבוע כי הוא פרילאנסר.

מבחן התלות האישית:

אם נותן השירות לא מגיע לעבודה מי מביא מחליף? אם אתם נדרשים להחליף אז הוא עובד אם הבעיה היא שלו והוא מתמודד איתה ושולח לכם מחליף – אז הוא קבלן.

מבחן הרצון של הצדדים:

אם אתם מציעים למועסק אפשרות לבחור בעצמו

אם לעבוד כעובד רגיל או כעצמאי והוא בחר בעצמאי

כי כעצמאי הוא רוכש לעצמו ציוד וכל מיני הוצאות הוא מוציא כהוצאה מוכרת וכי הוא רוצה יותר גמישות וכי הוא רוצה לתת שירות לגופים שונים ורוצה שאיש לא יוכל לפטר אותו.

אז יש לתת לרצון ולבחירה שלו משקל ולכבד אותה.

בית הדין רוצה לראות ואתם צריכים להוכיח שנתתם לו אפשרויות בחירה אמיתיות והוא זה שבחר – בין שתי האופציות.

הוכחה נוספת היא למשל גובה התשלום. נהוג לשלם לעצמאי יותר בלפחות 25 עד 75 אחוז מהסכום שהייתם משלמים לעובד שכיר. אם באמת שילמתם יותר זה מחזק את העובדה שהעובד הרוויח מספיק ולכן היה בוחר להיות עצמאי (כי חלק מהדברים הוא יכול לנכות ויש לזה יתרונות מס) ולהוציא חשבונית. ואין מדובר בניסיון שלכם להימנע בצורה פלסטית מיחסי עובד מעסיק כי למעשה אתם אדישים או אפילו יצאתם בהפסד מההסכמה להכיר בו כקבלן.

אם תרצו לקבל מייל עדכון כל פעם שמתפרסם דף חדש מהספר. כל שאתם צריכים לעשות הוא להכניס את המייל שלכם כאן.

המדריך המלא של שימוגורו: איך בית הדין קובע מי עובד ומי עצמאי

"שלום שוב! שימוגורו כאן, והפעם נדבר על השאלה שגורמת ללקוחות שלי נדודי שינה: האם זה באמת עצמאי, או שאני בעצם מעסיק עובד בתחפושת?"


הסיפור שמתחיל את הכל

תארו לעצמכם את רונן. הוא מנכ"ל של סטארט-אפ טכנולוגי.

לפני שלוש שנים הוא שכר את מיכל – "גרפיקאית עצמאית". היא הוציאה חשבונית כל חודש, הייתה רשומה כעוסק מורשה, והכל נראה כשורה.

ואז יום אחד הגיע מכתב מבית הדין לעבודה.

מיכל תבעה אותו על פיצויי פיטורים, חופשה שנתית, הפרשות פנסיון, ימי מחלה, והרשימה נמשכת.

"אבל היא עצמאית!" קרא רונן. "יש לה עוסק מורשה! היא הוציאה חשבוניות!"

בית הדין חייך חיוך עייף. "זה לא מה שכתוב על הנייר," אמר השופט. "זה מה שקרה בפועל."

התוצאה: רונן שילם 340,000 ₪.


למה זה בכלל משנה?

בואו נהיה כנים: ההבדל בין עובד לעצמאי זה לא סמנטיקה.

אם מישהו הוא עובד, אתם חייבים:

  • ✅ פנסיון והפרשות (13.33% מהשכר)
  • ✅ קרן השתלמות (7.5%)
  • ✅ פיצויי פיטורים (חודש שכר לכל שנה)
  • ✅ חופשה שנתית (10-28 ימים)
  • ✅ ימי מחלה (18 ימים בשנה)
  • ✅ דמי הבראה
  • ✅ תגמולים
  • ✅ שעות נוספות
  • ✅ הגנות מפני פיטורים

סה"כ: בערך 25-35% נוספים על השכר הבסיסי

אם מישהו הוא עצמאי:

  • 💰 שילמתם את החשבונית
  • 🏁 סיימתם

ההפרש הכספי על שנה: עשרות אלפי שקלים.


אז איך בית הדין מחליט?

בית הדין לא קורא את החוזה שלכם ואומר "אוקיי, כתוב פה עצמאי, אז עצמאי."

בית הדין מביט על המציאות. על מה שקורה בפועל. על יחסי הכוחות.

ויש לו 5 מבחנים עיקריים.


🎯 מבחן 1: הפיקוח והשליטה

השאלה הפשוטה:

מי המפקד פה?

שימוגורו שואל אתכם:

אתם קובעים מתי הוא מגיע ומתי הוא עוזב?

  • עובד: "תגיע ב-9:00, תעזוב ב-18:00"
  • עצמאי: "תמסור לי את העבודה עד יום חמישי"

אתם קובעים איך הוא עושה את העבודה?

  • עובד: "תשתמש בשיטה הזו, תדווח לי כל יום, תעבוד לפי התהליך שלנו"
  • עצמאי: "התוצר הסופי צריך להיראות ככה. איך אתה מגיע לשם? זה העניין שלך"

אתם יכולים להגיד לו מה לעשות באמצע היום?

  • עובד: "עזוב הכל, יש משימה דחופה!"
  • עצמאי: "אם אתה רוצה לשנות את המטלה, נצטרך לעדכן את החוזה"

📖 סיפור אמיתי: המקרה של דנה

דנה עבדה כ"יועצת תוכן עצמאית" בסוכנות דיגיטלית.

מה שכתוב בחוזה: "קבלנית עצמאית, משלוחי עבודה לפי צורך"

מה שקרה בפועל:

  • היא הייתה חייבת להגיע למשרד כל יום ב-9:00 (מנהל הצוות בדק נוכחות)
  • היא הייתה צריכה לדווח כל יום על התקדמות
  • מנהל הפרויקטים אמר לה בדיוק מה לכתוב ואיך
  • היא לא יכלה לסרב למשימות
  • היא הייתה צריכה להודיע אם היא לא מגיעה ("כמו כולם")

פסק הדין: עובדת. מפוקחת לחלוטין.

השיעור: אם אתם שולטים בזמן, בדרך העבודה ובהתנהגות – זה עובד, לא משנה מה כתוב בחוזה.


🧩 מבחן 2: ההשתלבות (הכיוון החיובי)

השאלה הפשוטה:

הוא חלק מהמכונה או שירות חיצוני?

סימנים שהוא השתלב בעסק (= עובד):

הוא מגיע באופן קבוע וצפוי

  • דוגמה: כל יום שני-חמישי, 9:00-17:00

אתם משלמים בזמן קבוע וצפוי

  • דוגמה: כל תשיעי בחודש, 12,000 ₪

הסכום קבוע (לא משתנה לפי פרויקט)

  • עובד: "אני מקבל 12,000 ₪ כל חודש"
  • עצמאי: "הפרויקט הזה 15,000 ₪, הבא 8,000 ₪, תלוי בהיקף"

הוא יוצר ציפייה לתשלום – ומסתמך על זה

  • הוא לקח משכנתא על סמך ההכנסה
  • הוא בנה את החיים שלו סביב התשלום הזה

אתם דורשים משמעת ממנו כמו משאר העובדים

  • "למה הגעת מאוחר? זו התראה!"
  • "צריך לבקש אישור לפני שלוקחים יום חופש"

הוא חייב להיות זמין

  • לא יכול להגיד "מצטער, אני עסוק בעבודה אחרת היום"

📖 סיפור אמיתי: המקרה של יוסי

יוסי היה "יועץ עסקי עצמאי" בחברת ייעוץ.

הסימנים:

  • הוא הגיע כל יום ב-8:30, בדיוק כמו כל העובדים
  • הוא קיבל 18,000 ₪ כל תשיעי בחודש (כחשבונית, אבל תמיד אותו סכום)
  • לקוחות של החברה חשבו שהוא עובד שם
  • הוא השתתף בפגישות צוות שבועיות (חובה)
  • הוא דיווח ישירות למנהלת המחלקה
  • כשהוא רצה "יום חופש", הוא ביקש אישור מראש

פסק הדין: עובד לכל דבר. השתלב לחלוטין בפעילות הרגילה של העסק.


🔓 מבחן 3: ההשתלבות (הכיוון השלילי)

השאלה הפשוטה:

הוא תלוי בכם או שיש לו חיים מחוץ לעסק שלכם?

סימנים שהוא לא השתלב (= עצמאי):

יש לו עסק נוסף / לקוחות נוספים

  • "אתם לקוח מתוך 15 לקוחות שלי"

הוא דווקא לא רוצה להיות עובד

  • הוא ביקש להוציא חשבוניות במקום להיות שכיר
  • הוא אמר "אני מעדיף לנהל את העסק שלי"

אם הוא עוזב – זה לא קורס את העסק

  • העסק ימצא מישהו אחר
  • הוא ימצא לקוחות אחרים
  • אין תלות הדדית

הוא שוכר עובדים משלו

  • "אני שולח את העוזרת שלי לעשות את העבודה"

הוא מרוויח כסף גם ממקורות אחרים

  • יש לו 3-4 לקוחות פעילים במקביל

📖 סיפור אמיתי: המקרה של שרון

שרון היא מעצבת גרפית.

המציאות שלה:

  • היא עובדת עם 8 לקוחות שונים בכל רגע נתון
  • לכל לקוח היא מוציאה חשבונית לפי פרויקט
  • יש לה אולפן בייתי עם כל הציוד
  • יש לה עוד שני מעצבים שעובדים תחתיה
  • לפעמים היא לא זמינה כי היא עסוקה בפרויקט אחר
  • אף לקוח לא יכול לצפות שהיא תהיה זמינה 24/7

התוצאה: עצמאית ברורה. אין תלות. יש לה עסק משלה.

השיעור: אם אתם עוד לקוח בתוך הפורטפוליו שלו – הוא עצמאי.


🛠️ מבחן 4: הציוד

השאלה הפשוטה:

מי קנה את הכלים שהוא עובד איתם?

אם אתם קניתם את הציוד = עובד

דוגמאות:

  • 💻 מחשב נייד של החברה
  • 📱 טלפון של החברה + מנוי
  • 🚗 רכב צמוד
  • 🖨️ מדפסת, סורק, ציוד משרדי
  • 👔 מדים / בגדי עבודה
  • 🏢 שולחן עבודה קבוע במשרד

ככל שהציוד יותר יקר ומשמעותי, כך הסיכוי שהוא עובד גדל.

למה? כי קשה לו לעזוב ולהתחרות בכם.

אם כל הכלים שלו אצלכם במשרד, איך הוא יפתח עסק משלו מחר בבוקר?

📖 סיפור אמיתי: המקרה של אלון

אלון עבד כ"קבלן תוכנה" בחברת הייטק.

מה שקיבל מהחברה:

  • מקבוק פרו 16 אינץ׳ (18,000 ₪)
  • אייפון 15 פרו + חבילה ללא הגבלה
  • שני מסכים נוספים
  • כיסא ארגונומי (2,500 ₪)
  • שולחן עמידה חשמלי
  • מנוי לכל כלי הפיתוח (JetBrains, AWS, וכו')

פסק הדין: עובד. "החברה השקיעה בך ציוד בשווי 35,000 ₪. ברור שאתה חלק מהצוות."

אם הוא קנה את הציוד בעצמו = עצמאי

דוגמאות:

  • הוא הביא מחשב משלו
  • הוא עובד מהבית / מהאולפן שלו
  • הוא קנה את כל הכלים והתוכנות
  • אם הוא יעזוב מחר, הוא ממשיך עם אותו ציוד ללקוח הבא

⚠️ שימו לב:

"אבל הוא קנה עטים בעצמו!" – זה לא מספיק.

בית הדין מסתכל על ציוד משמעותי, לא על דברים זניחים.


👥 מבחן 5: התלות האישית

השאלה הפשוטה:

אם הוא לא מגיע – מי הבעיה?

תרחיש: השכן של יוני חולה

יוני עובד איתכם. הוא לא מגיע היום.

אם הוא עובד:

  • אתם צריכים למצוא מחליף
  • "יוני לא הגיע? אוקיה, נשלח את דני במקומו"
  • זו הבעיה שלכם לטפל בה

אם הוא עצמאי:

  • הוא שולח מחליף או מסדר את זה בעצמו
  • "מצטער, אני לא יכול היום. אני שולח את שותף שלי במקומי"
  • זו הבעיה שלו

📖 סיפור אמיתי: המקרה של גיא

גיא היה "נהג עצמאי" בחברת שליחויות.

מה שקרה בפועל:

  • יום אחד גיא היה חולה
  • הוא התקשר למשרד: "אני לא מרגיש טוב היום"
  • החברה שלחה נהג אחר להחליף אותו
  • גיא המשיך לקבל תשלום על אותו היום

פסק הדין: עובד. אם המעסיק מטפל בהעדרות, זו לא עצמאות.


🎭 מבחן 6 (המיוחד): רצון הצדדים

השאלה המכרעת:

האם הוא באמת בחר להיות עצמאי – או שאילצתם אותו?

בית הדין אומר: "אוקיי, אולי הוא רצה להיות עצמאי. אם זה היה רצון אמיתי וחופשי – נתחשב בזה."

אבל צריך להוכיח:

נתתם לו אפשרות בחירה אמיתית

  • "תבחר: עובד שכיר או עצמאי עם חשבוניות"
  • והיה באמת יכול לבחור (לא סימן עובד או לא עובד)

הוא הרוויח מהבחירה

  • שילמתם לו 25-75% יותר מאשר לעובד רגיל
  • למה? כי אין לו זכויות סוציאליות, ואתם חוסכים כסף
  • אם שילמתם לו אותו הסכום – זה חשוד

יש לו יתרונות ממשיים להיות עצמאי

  • הוא יכול לנכות הוצאות
  • יש לו גמישות
  • הוא נותן שירות ללקוחות נוספים
  • הוא לא רוצה שמישהו יוכל "לפטר" אותו

📖 סיפור אמיתי: המקרה של רועי

רועי קיבל הצעה לעבוד בסטארט-אפ.

השיחה:

  • מנכ"ל: "תשמע, יש שתי אופציות. עובד – 16,000 ₪ נטו + כל הזכויות. עצמאי – 25,000 ₪ ברוטו, אתה מוציא חשבונית."
  • רועי: "יש לי עוד 3 לקוחות. אני מעדיף עצמאי. אני רוצה גמישות."
  • מנכ"ל: "בסדר גמור. רק תדע – אתה תקנה ציוד בעצמך ולא תקבל ימי מחלה."
  • רועי: "מבין לחלוטין. זה מה שאני רוצה."

3 שנים אחר כך:

  • רועי אכן המשיך לעבוד עם 3 לקוחות נוספים
  • הוא קיבל 25,000 ₪ (56% יותר מאשר היה מקבל כעובד)
  • הוא קנה את הציוד שלו
  • הוא היה זמין רק ביומיים קבועים בשבוע

התוצאה: עצמאי אמיתי. היתה בחירה, היה רצון, והוא באמת הרוויח.


✅ הטבלה המלאה: איך לדעת מה המצב?

סימןעובדעצמאי
שעות עבודהאתם קובעים מתי להגיעהוא קובע מתי לעבוד
פיקוחאתם מפקחים בכל רגעאתם בודקים רק תוצר סופי
נוכחותחובה להגיע כל יוםרק כשיש צורך
תשלוםקבוע כל חודשמשתנה לפי פרויקט
ציודאתם קוניםהוא קונה
לקוחות נוספיםאין / אסוריש ומעודד
מחליףאתם מוצאיםהוא שולח
בחירהלא היתההיה יכול לבחור עובד
שכרסטנדרטי25-75% יותר

⚠️ המלכודות השכיחות

מלכודת 1: "אבל הוא חתם על חוזה עצמאי!"

טעות. בית הדין לא מסתכל על החוזה. הוא מסתכל על המציאות.

מלכודת 2: "אבל הוא עוסק מורשה!"

טעות. גם עובד יכול להיות עוסק מורשה. זה לא קובע כלום.

מלכודת 3: "אבל הוא הוציא חשבונית!"

טעות. גם אם הוא מוציא חשבונית כל חודש, אם הוא עובד בפועל – הוא עובד.

מלכודת 4: "אבל שילמנו לו יותר!"

לא מספיק. אם לא היתה בחירה אמיתית והוא לא באמת התנהג כעצמאי – זה לא עוזר.


💰 כמה זה עולה אם טועים?

חזרה לרונן מהפתיחה. הוא חשב שמיכל עצמאית.

מה ששילם לה בפועל:

  • 12,000 ₪ × 36 חודשים = 432,000 ₪

מה שהוא היה צריך לשלם (אם היא עובדת):

  • משכורת: 432,000 ₪
  • פנסיון (13.33%): 57,586 ₪
  • קרן השתלמות (7.5%): 32,400 ₪
  • פיצויי פיטורים: 36,000 ₪
  • חופשות שלא נוצלו: 15,000 ₪
  • דמי הבראה: 8,500 ₪
  • סה"כ חוב: 149,486 ₪

ועוד:

  • קנס מהמוסד לביטוח לאומי: 50,000 ₪
  • קנס ממס הכנסה: 35,000 ₪
  • ריבית והצמדה: 25,000 ₪
  • שכר טרחת עורך דין: 40,000 ₪

סה"כ נזק: 299,486 ₪


🎯 איך להימנע מהבלגן?

אם אתם באמת רוצים עצמאי:

  1. תנו לו בחירה אמיתית בכתב
    • "אתה יכול להיות עובד או עצמאי"
    • תעדו את השיחה
  2. שלמו לו 25-75% יותר
    • 10,000 ₪ לעובד → 14,000 ₪ לעצמאי (לפחות)
  3. אל תפקחו עליו
    • הוא לא מגיע בשעות קבועות
    • אתם לא בודקים איפה הוא
    • הוא מגיש תוצר סופי
  4. הוא קונה ציוד בעצמו
    • מחשב? שלו
    • טלפון? שלו
    • תוכנות? שלו
  5. עודדו אותו לעבוד עם אחרים
    • "מוזמן לעבוד עם לקוחות נוספים"
    • אל תדרשו בלעדיות
  6. אם הוא לא מגיע – הוא שולח מחליף
    • זו הבעיה שלו
    • לא שלכם

אם אתם רוצים עובד:

פשוט תעסיקו אותו כעובד מלכתחילה.

זה יותר פשוט, יותר נקי, ויותר כנה.


📚 הסיכום של שימוגורו

בית הדין לא אכפת לו איך אתם קוראים לזה.

אכפת לו איך זה נראה במציאות.

5 המבחנים:

  1. פיקוח ושליטה – אתם מפקחים = עובד
  2. השתלבות חיובית – הוא חלק מהעסק = עובד
  3. השתלבות שלילית – יש לו עסק משלו = עצמאי
  4. ציוד – אתם קניתם = עובד
  5. תלות אישית – אתם מוצאים מחליף = עובד
  6. רצון – הוא באמת בחר עצמאי = עצמאי

אם רוב המבחנים אומרים "עובד" – הוא עובד.

לא משנה מה כתוב בחוזה.


"תזכרו," אומר שימוגורו בסיום, "הכי טוב זה להיות כנים. רוצים עצמאי? תנהגו איתו כמו עצמאי. רוצים עובד? תעסיקו אותו כעובד.

אל תנסו לעשות פה קוסמים. בית הדין ראה הכל."

🎯 עכשיו קחו 5 דקות ותבדקו את כל ה"עצמאים" שלכם. רוב הסיכויים שחלק מהם בעצם עובדים.

אלה המבחנים המרכזיים שבית הדין עושה

אלה המבחנים המרכזיים שבית הדין עושה

WhatsApp

https://wa.me/+972508438438

Contact us

Click Here